צלילה לעולם של צבע וצורות

אני? בלוג? מה פתאום....?

כשהמליצו לי לפתוח בלוג הגבתי במין עיקום פרצוף, כאשר הדבר הראשון שרציתי לעשות זה לברוח לצד השני של הארץ.

על מה אני אכתוב? מה יש לי לתרום לעולם?

אבל לאחר שהפאניקה הראשונית ירדה, וקצת עזרה ותמיכה מחברותיי הטובות, הבנתי שהשד לא כזה נורא ויש לי מה להגיד.

אז על מה אדבר בבלוג שלי?

בעיקר על יצירה, ולפעמים תכירו אותי קצת יותר.... ולפעמים אציג לכם אמניות אחרות בתחום שאני אוהבת ונותנות לי השראה ואולי תקבלו השראה משל עצמכם.

אתחיל בסרטון הזה, שצירפתי בסוף הבלוג. זה סרטון שעשיתי לפני כ- 3 שנים, ה-סרטון, אני קוראת לו. הזמנתי צוות צילום מקצועי לסדנא שלי, הגיעו, שמו תאורה, וצלם ואיש סאונד וצילמו אותי מכל הכיוונים. אם תסתכלו טוב טוב בסרטון, תראו שאני לא מסתכלת למצלמה אפילו פעם אחת.

אמרו לי לעשות את מה שאני עושה הכי טוב, ליצור גלילים מפימו.... עם זה אין לי בעיה.

אז ישבתי, ויצרתי, והתעלמתי מהאור ומהצלם ומכל מי שהיה בסדנא ויצרתי גליל פרח שאני מאד מאד אוהבת... ונהניתי מכל רגע.

וזו בעצם המהות של היצירה שלי, ההנאה מהיצירה, הצלילה לעולם של צבע וצורות שמאפשר לי לשים בחוץ את כל מה שקרה או עיצבן אותי באותו יום.

לאחר שערכו את הסרט, נפעמתי מהתוצאה. הייתי מבסוטה עד השמיים,

וואי, ככה זה נראה? הכי כיף בעולם. איך לא כולם עושים את זה?

ובגלל זה אני גם מדריכה, ילדים, מבוגרים, פגועי נפש את כל מי שרק אפשר להדריך אני מדריכה, קבוצות, בודדים, אצלי בסטודיו, אצלם בבית, במתנסים, במועדונים, רק כדי להעביר את הכיף הזה שנקרא יצירה בפימו, או יותר נכון מילפיורי.

הפעולה הזו של לקחת כמה גושי פימו בכמה צבעים וליצור מהם גליל יפיפה, אשר מגליל זה ומחבריו אני יותרת מוצר צבעוני ושמח עושה לי את הכל בעולם.

תחושת סיפוק שלא נגמרת.

אז אני מזמינה אתכם לצפות בסרטון – הוא לא ארוך במיוחד, ולהנות כמוני מהיצירה של יש מאין.

(סרטון)